בחסות פורטל איטום נט.
מעבר חום במבנים
מערכות בידוד תרמי נועדו למנוע מעבר אנרגיה של חום וקור דרך מעטפת הבניין. שימוש בטכנולוגיות הקיימות בתחום, ישפרו את רמת הבידוד של דירת המגורים, מבנה מגורים, חללים שונים, מתחת לגג רעפים ועוד, נעים יותר לגור בדירת מגורים מבודדת יותר ללא השפעה של תנאי האקלים החיצוניים, בנוסף לחיסכון ניכר בעלויות חימום וקירור דירת המגורים בעונות השנה, קיץ / חורף.
מומלץ כבר בשלב התכנון הראשוני של ביתנו, מבחינת ממדיו, חומרי הבנייה השונים, מיקום המפתחים וגודלם, לשקול את נושא הבידוד התרמי על כל מרכיביו, כגון: בידוד חללים מתחת לגגות רעפים, בידוד גגות מבנה, מרפסות, קומת מסד, מעטפת חיצונית. בעזרת יישום מערכות בידוד נכונים ניתן לחסוך עד 07% מההוצאות של חימום ומיזוג דירת המגורים, ניתן להוסיף על כך אמצעי הצללה שונים וחלונות בידודית לשיפור רמת הבידוד התרמי.
בידוד חיצוני של מבנה ( בידוד מעטפת המבנה ) מספק את ההגנה הטובה ביותר, הן אקלימית, הן נגד רעש, והן להקטנת מאמצים תרמיים על המבנה. מסת הבית המבודד פועלת כקבוע תרמי המונע שינויי טמפרטורה קיצוניים, ועל כן מאריך את קיום המבנה.
קיימת חשיבות מיוחדת בבידוד תרמי של החללים השונים בדירת המגורים, בעיקר, גגות רעפים, בהם רמת הטמפרטורה מגיעה בימים חמים במיוחד ל כ -60 מעלות צלזיוס.
קיימים אלמנטים נוספים בעלי השפעה גבוהה על הבידוד התרמי של המבנה, גשרי קור, חלונות, דלתות, פתחים בגגות רעפים ובגגות שטוחים למטרה של הכנסת אור לחללים שונים בדירת המגורים ועוד.
התייחסות נכונה לאלמנטים אלו, עוד בשלב התכנון ובניית דירת המגורים ו/או לחלופין שיפוץ דירת המגורים חשובה במיוחד ונועדה ליצור שלמות של מעטפת הבידוד התרמי על גבי המעטפת החיצונית של דירת המגורים, גג וקירות.
בידוד תרמי ואקוסטי - מדינת ישראל מחולקת ל - 4 אזורים:
אזור א': מישור החוף והשפלה.
אזור ב':הנגב הצפוני ועמק יזרעאל.
אזור ג':הגולן,הרי הגליל, הרי יהודה,הר הנגב.
אזור ד':בקעת הכינרת, בקעת החולה, עמק הירדן, עמק בית שאן, בקעת ים המלח והערבה.
חובת בידוד תרמי - כל בניין מגורים חייב לעמוד בדרישות ת"י 5401 כל בניין המשמש בית ספר או גן ילדים חייב לעמוד בדרישות ת"י 1045 כל בניין אחר חייב לעמוד ולהבטיח בידוד תרמי כמפורט בתקנות התכנון והבנייה.
חובת בידוד אקוסטי - כל בניין מגורים חייב לעמוד בדרישות ת"י 4001,לגבי חללים של דירות סמוכות,חדרי מדרגות וחדרי מכונות דלת כניסה לדירת מגורים חייבת לעמוד בדרישות ת"י 4001 עובי מינימאלי של קיר מסיבי בין דירות [קיר מחומר מוצק, לבנים/בלוקים - [15ס"מ]. עובי מינימאלי של קיר עם דופן כפולה בין דירות, קיר הבנוי משתי דפנות שבניהן חלל אויר 20ס"מ]. עובי מינימאלי של קיר בין דירות בבית בבנייה קלה כפוף להנחיות ת"י 1004.
חומרי הבידוד הנפוצים - קיימים בארץ מספר מערכות בידוד מגוונות. צמר מסיבים מינראליים, סיבי זכוכית, קצף, צלולוזה ועוד, היפר פולינום, יריעות בידוד תרמו-רפלקטיביות, צמר הסלעים [צמר מסיבים מינראליים ] ועוד. יעילותם של מבודדים צמריים טובה פחות עקב ספיגת לחות מהאוויר. ספיגת הלחות תורמת לעליית אדי המים ולכן יתרונם כמבודדים תרמיים טובה פחות בהשוואה למבודדים תרמו-רפלקטיביים.
דרכי מעבר חום הינן: הולכה, הסעה, קרינה.
בין שלושת הדרכים, העיקרית שבהן היא הקרינה. ההולכה וההסעה הן משניות והשפעתן רק כאשר קיים מחסום למעבר החום בקרינה.
חומר הסופח אנרגיה מוקרנת מתחמם, ומפתח הבדלי טמפרטורה בין חלקים שונים של החומר עצמו, ובינו לבין הסביבה הקרובה. התוצאה של הבדלי חום אלה, היא תנועה מולקולארית- בתוך החומר עצמו. לחילופין, יגרום הבדל הטמפרטורה בין החומר עצמו לבין הסביבה הקרובה, לתנועה של מסת האוויר.
כל החומרים, ובכלל זה חומרי בנין: עץ, זכוכית, בטון, גבס ואף חומרי הבידוד, מתנהגים בהתאם לחוקי הטבע באשר למעבר חום. החומרים המוצקים שונים זה מזה בשיעור העברת החום. תכונה זו מושפעת בעיקר מצפיפות החומר, משקלו הסגולי, מקדם החום הסגולי, צורתו ומבנהו המולקולארי.
ניתן לכנות את החומרים המעבירים חום לאט ככאלה המתנגדים לזרימת חום, דהיינו, מבודדים. החום מוקרן ומולך לכל הכיוונים, אולם, תופעת ההסעה מתרחשת בדרך כלל כלפי מעלה. התרשימים להלן מראים כיצד מושפעים מבנים באשר לחדירת החום בקיץ, ואובדן בחורף. בכל המקרים המובאים ניתן לראות בבירור כי הדרך למעבר החום בקרינה הינה המשמעותית ביותר במבנים מכל הסוגים.
הולכה - היא תופעה של זרימת החום דרך החומר עצמו והינה תנועה מולקולארית. ההולכה קיימת גם כתוצאה ממגע פיזי ישיר של גוף אחד לגוף אחר וכאשר קיים ביניהם הבדל טמפרטורה. לדוגמא, כאשר קצה אחד של מוט ברזל מחומם, ינוע החום ע"י הולכה דרך מוט המתכת לקצהו השני. כמו כן יזרום החום על פני המוט ובדרך זו תיגרם הולכה לאוויר הסביבה, המהווה גוף אחר בעל צפיפות נמוכה יותר וטמפרטורה שונה.
דוגמא אחרת להולכה הינה סיר בישול, המונח על משטח חימום, מוליך חום ממקור החום עד המזון. שטף מעבר החום הגדול ביותר בין שני גופים מוצקים מתאפשר כאשר קיים מגע ישיר ושטח המגע הוא רחב. מצב זה הינו הולכה ישירה בין הגופים. החום זורם תמיד מהמקום החם למקום החם פחות, לעולם לא יזרום להיפך- כמו כן יתרחש השטף בדרך הקצרה ביותר. ככל שצפיפות החומר גדולה יותר מוליכות החום שלו תהיה טובה יותר.
חומרים בעלי תכונות מוליכות חום טובה הינם: סלעים, זכוכית ואלומיניום, אשר צפיפותם גדולה. אם צפיפותם תוקטן ע"י הקצפתם באוויר מוליכות החום שלהם תפחת. זאת מפני שצפיפותו של האוויר נמוכה יחסית ומוליכות החום שלו גרועה עד היותו מבודד. יריעת בידוד רבודה, הבנויה משני רבדים דקים של אלומיניום טהור ורובד אוויר ביניהן, כלוא בתוך בועות פוליאליטן, מצטיינת במשקלה הנמוך. יריעה זו הינה מבודד קרינה מעולה בזכות האלומיניום הטהור. תכולת האוויר הגבוהה נותנת ליריעה גם תכונות של מבודד הולכה טוב מאוד. יחס המשקל בין החומר לאוויר הוא אחד למאה, לעובדה זו תרומה משמעותית למעבר החום ע"י הולכה.
הסעה - היא תופעה של מעבר חום בנוזל או בגז, הנגרמת על ידי תנועת החומר עצמו (תנועת המסה). התנועה האופיינית בכל המבנים היא כלפי מעלה ומעט לצדדים, לעולם לא כלפי מטה. תופעה זו מכונה "הסעה חופשית".
לדוגמא: עצמים בחלל המבנה המהווים מקור חום כמו תנור, בעלי חיים, רצפה, קיר המייצרים חום מעבירים בהולכה לאוויר הצמוד אליהם שהוא פחות חם. תוספת החום לאוויר מפעילה את המולקולות שלו אשר מתרחקות זו מזו וכך קטנה צפיפות האוויר. אוויר במצב זה יעלה כלפי מעלה. ניתן להבחין בתופעה זאת כאשר עולה עשן מהארובה או מסיגריה, נוצרת תנועת מערבולת כלפי מעלה עם רכיב אופקי חלש.ניתן לגרום להסעה באופן מלאכותי על ידי אילוץ תנועת האוויר באמצעות מאוורר. תהליך זה מכונה "הסעה מאולצת".
קרינה: הינה שידור קרניים אלקטרומגנטיות בחלל. כמו גלי הרדיו, היא בלתי נראית. קרינה באינפרא אדום ממוקמת בספקטרום בין התחום הנראה וגלי הראדאר (בין 3 ל-15 מיקרון).
כאשר נדון בקרינה הכוונה לקרינה בתחום האינפרא אדום. כל חומר אשר מידת החום שלו מעל לאפס המוחלט (372 מעלות צלזיוס) מקרין בתחום האינפרא אדום, ובכלל אלה השמש, קרחונים, תנורים, בעלי חיים, רהיטים, תקרות, רצפות, כל אלה הינם מקורות חום.
כל העצמים מקרינים קרני אינפרא אדום לכל הכיוונים, במסלולים ישרים, עד שהן נתקלות בעצמים אחרים ואז הן מוחזרות או נבלעות על ידי העצם בו הן נתקלות. הקרניים נעות במהירות האור הן בלתי נראות, אין להן טמפרטורה אך הן נושאות אנרגיה. כאשר הן נתקלות בפני השטח של עצם אחר, הן מעוררות בו את המולקולות ובכך גורמות לחומר לשחרר אנרגיה בתחום האינפרא אדום.
כאשר קרניים אלו נתקלות בגוף הבולע קרינה, רק אז מתמרת האנרגיה האגורה בקרניים לאנרגיית חום באותו גוף. החום מתפשט בגוף הבולע, בהולכה. גוף חם זה אם ייחשף לאוויר, יעביר לו חום בהולכה וגם יקרין לחלל קרני אינפרא אדום. כמות הקרינה שגוף מסוים יקרין לחלל האוויר תלויה במקדם הקרינה של פני השטח של הגוף המקרין.
אמסיביות ( (EMISSIVITY היא שיעור הקרינה של חומר והיא נמדדת באחוזים. בליעה (ABSORPTION) של קרינה ע"י גוף תלויה במקדם הבליעה של פני השטח שלו, אף היא נמדדת באחוזים. שיעור הקרינה של גוף הינו ביחס ישיר לשיעור הבליעה של אותו גוף. אולם, שני גופים הבנויים מחומרים זהים ושטח הפנים שלהם שונה- האחד בעל מקדם אמסיביות 90 % והשני מצופה בחומר בעל מקדם אמסיביות של 5%, אזי יהיה הבדל מאוד משמעותי בשיעור הקרינה בין שני הגופים. תופעה זו ניתנת להדגמה על ידי השוואה ביו ארבעת מקרני חום ממתכת, המחוממים באופן שווה ומצופים בחומרים שונים. האחד צבוע אלומיניום, השני מצופה באמייל, השלישי מצופה באזבסט והרביעי ביריעת אלומיניום טהור.
למרות העובדה שלכל גופי החימום טמפרטורה זהה, הרי שגוף החימום מצופה ביריעת אלומיניום טהור יקרין פחות מכולם (3% בלבד). גוף החימום המצופה אזבסט יקרין בכמות הגדולה ביותר מכיוון ששיעור האמיסיביות שלו גבוה ביותר (הקרינה אף גבוהה מקרינתו של אותו גוף חימום כשהוא לא מצופה כלל).
כאמור, קרינה כה גבוהה מגוף החימום המצופה אזבסט נובעת משיעור הבליעה הגבוה של חומר זה. אם נצבע את יריעת האלומיניום בצבע רגיל נשנה שוב את כמות הקרינה, כי שטח הפנים של הגוף יקבלו מקדם קרינה של 90%. באותו יחס יגדל אף מקדם הבליעה ואז יריעת האלומיניום תחדל מלהיות חוסמת, רפלקטיבית או יעילה לקרינה.
חומרים אשר פני השטח שלהם אינם מחזירים קרני אינפרא אדום, דוגמת נייר, זפת, עץ, זכוכית וסלעים, בולעים קרינה. מקדם הבליעה שלהם נע בין 80% ל-93%. רוב החומרים הנמצאים בשימוש בבנייה הם מהסוג דלעיל ללא חשיבות לצבעם והם בולעים קרני אינפרא אדום בשיעור של כ-90%.
מראה ממורקת מזכוכית, מחזירה קרני אור באופן יוצא מהכלל, אולם היא שקופה לקרני אינפרא אדום. למראות יש מקדם החזר לקרני אינפרא אדום דומה לצבע שחור.
משטח האלומיניום הוא בעל תכונה לפיה הוא אינו בולע קרני אינפרא אדום. לפיכך יריעת אלומיניום טהור מחזירה 97% מקרני האינפרא אדום אשר פוגעות בה. יריעות אלומיניום דקות בעלות יחס נמוך של מסה לאוויר, ההולכה בן נמוכה מאוד- בפרט כאשר רק 3% מהקרניים נבלעות בחומר.
בצע את הניסוי הבא: קח יריעת בידוד אלומיניום טהור וקרב אותה לפניך ללא מגע. מיד תחוש את חום פניך המוקרן אליך חזרה ממשטח האלומיניום. ההסבר לכך נעוץ במקדם הקרינה. המאסיביות של משטח הפנים שלך הוא 99% ומכושר ההחזר הגבוה של יריעת האלומיניום הטהור שהוא 97%. מקדם הבליעה של האלומיניום הוא רק 3%. הואיל ומקדם הבליעה של פניך 99% התוצאה הסופית היא שאתה חש את חומך מוקרן אליך חזרה.
חללי האוויר והחזר הקרינה: הקירות והגגות נבנים כאשר בתוכם חללי אוויר כדי לעכב את זרימת החום. מעבר החום דרך הקירות במבנה, בהולכה והסעה מהווה 20 עד 30 אחוז מכלל החום החודר למבנה. שאר החום, כלומר 65 עד 80 אחוזים עובר בקרינה.
חדירת החום בקיץ ואיבוד החום בחורף דרך הגג הינם בדרך של קרינה
תכונתו של האוויר כמבודד טובה אולם היא מותנית בתכונות המשטח העוטף אותו. לפני השטח השפעה רבה על כמות האנרגיה המועברת באמצעות קרינה, בהתאם לתכונות הבליעה ולשיעור הקרינה שלהם.
התוצאות של הניסוי הבא מדגימות כיצד ניתן לבחון את עבירות חום דרך קיר עם חלל אוויר. עובי קיר נתון 4 ס"מ בנוי משתי דפנות וחלל אוויר ביניהן.
טמפרטורת הדופן הפנימית של הקיר 80 מעלות צלסיוס וטמפרטורת הדופן החיצונית 0 מעלות צלסיוס. במקרה א' כמתואר בציור, החומרים מהם עשויות הדפנות הם נייר, עץ ואסבסט. במקרה ב' מצופות הדפנות ביריעת אלומיניום טהור. במקרה ג' נוספו עוד שתי יריעות אלומיניום טהור, החוצצות את חלל האוויר שבין דפנות הקיר, לשלושה חלקים נפרדים.
נבחן את מעבר החום מדופן קיר ימני שבו 80 מעלות צלזיוס, לדופן קיר שמאלי שבו 0 מעלות צלזיוס בשלוש מערכות בידוד שונות.
מקרה א': שטח הפנים של חומרי בנייה רגילים, כולל חומרי בידוד צמריים, הינו בעל כושר קרינה או שיעור אמסיביות של 09% לערך, ושיעור הבליעה של למעלה מ - 90%. הואיל ואוויר הינו בעל צפיפות נמוכה, ההולכה חלשה (סה"כ 12BTU) בהסעה יהיה מעבר החום בן 29BTU. ובקרינה מאחר שלא קיים בידוד כלל יחדרו 602BTU.
מקרה ב': הדפנות הפנימיות מצופות יריעות אלומיניום טהור, ובניהן שכבת אוויר. מעבר החום בהולכה ובהסעה אינו שונה ממקרה א', אך מעבר החום בקרינה הצטמצם ל - 01 BTU בלבד.
מקרה ג': מוסיפים על מקרה ב' שתי יריעות אלומיניום טהור, וכך מחלקים את חלל האוויר הפנימי לשלוש שכבות. מעבר החום בהולכה עלה כמעט ל - 23 BTU. מעבר החום בהסעה צומצם ל - 32BTU. מעבר החום בקרינה צומצם ל - 2BTU. בלימת החום היא כדי 85% ביחס למקרה א'.
תופעת ההחזר והאמיסיביות יכולות להתרחש רק כאשר קיימת שכבת אוויר סמוכה. המרווח האידיאלי בין גוף המקרין והגוף המחזיר הוא 2 ס"מ ויותר. מרווחים קטנים מזה יעילים גם הם אולם במידה פחותה.
מקום שאין בו מרווח אוויר בין גוף המקרין לבין יריעת האלומיניום הטהור ובו יהיה מגע ישיר בין החומרים תיווצר הולכת חום דרך האלומיניום כבמוצק. כאשר משטח מחזיר קרינה, כמו יריעת אלומיניום טהור, מוצמד לתקרה, לקיר או לרצפה, בשטח המגע שבין החומרים לא יהיה ליריעת האלומיניום כושר בידוד מחייבת הקפדה מיוחדת על יצירת מרווח אוויר ומניעת מגע בין יריעות ובין החומר המקרין.
בקרת חום באמצעות יריעות אלומיניום טהור, מתאפשרת על ידי ניצול תכונת האמיסיביות הנמוכה של האלומיניום, תכונת המוליכות הנמוכה של האוויר. שילוב של שכבות אוויר (בועות) ומשטחי אלומיניום טהור מביאים לידי בלימה כמעט מוחלטת של מעבר חום בקרינה, בהסעה ובהולכה. עובדה זו מנוצלת ע"י סוכנות החלל האמריקאית NASA בתוכנית החלל. בחלליות בתוך אריחי הקרמיקה שתולים פתיתי אלומיניום טהור, המחזירים את החום טרם בליעתו. בחליפות של טייסי החלל (האסטרונאוטים) הוחדרו יריעות אלומיניום טהור עטופות בשכבות אוויר (בועות) כהגנה מפני שינויי טמפרטורה קיצוניים. האלומיניום- להחזרת הקרינה, ובועות האוויר- למניעת הולכה.
אובדן החום באוויר
לא קיים בטבע מחסום מוחלט למעבר חום, אף לא כאשר האוויר כלוא באופן הרמטי, כמו בבקבוק תרמוס לדוגמא. זרמי הסעה בבקבוק התרמוס הם בלתי נמנעים כי קיימים הבדלי טמפרטורה בין הדפנות,כאשר אוויר או גז אחר כלואים בפנים. גם אם נניח שלא תהיה העברת חום בהסעה, הרי שצפיפות האוויר מאפשרת חום ע"י הולכה וקרינה, המהווה בין 50 % ל-80 % מסך כל מעבר החום, הקרינה תעבור דרך האוויר (או הוואקום) באותו אופן, שהקרינה עושה דרכה מהשמש לכדור הארץ.
בכוחן של יריעות אלומיניום לבלום את שטף הקרינה ליריעות מסוימות יש כושר בליעה ושיעור בליעה גבוהים יותר מאשר ליריעות אחרות. סוגים שונים של יריעות אלומיניום מוצעות בשוק וההבדלים ביניהן הם ביכולת דחיית הקרינה בין 2%- 72
אובדן חום דרך הרצפה
החום עובר דרך הרצפה בעיקר ע"י קרינה (עד 39%). כאשר מתקינים יריעות אלומיניום טהור ברצפה, הדבר מונע מקרני החום לחדור- החום מוחזר ומתפזר בחללי המבנה. באמצעות חימום הרצפה עצמה, ניתן להגיע לפיזור שווה של החום בחלל המבנה. יתרון נוסף: ומאחר ואלומיניום אטום לחדירת מים, לכן ימנע חדירת רטיבות ולחות מהקרקע.
תופעת העיבוי
אדי מים הם מצב הצבירה הגזי של המים. כגז הם יתפשטו או יתכווצו וימלאו כל חלל. כמות אדי המים בחלל נתון שיש בו כמות אוויר נתונה, היא מוגבלת. כל כמות אדים נוספת שתחדור לאוויר תהפוך למים. הגבול לפני תחילת העיבוי מכונה "לחות יחסית 001%" או "רווייה".
עיבוי יתקיים כאשר אדי המים עוברים את נקודת הרוויה, והופכים מגז (אדים) לנוזל (טיפות)
התנהגות אדי מים:
1.עם עליית הטמפרטורה של האוויר גדלה יכולתו לשאת אדי מים.
2.ככל שחלל המבנה גדול יותר, יותר אדים מצטברים בחלל.
3.כאשר יש כמות רבה של אדים בחלל צפיפותם גדלה.
4.זרימת האדים תהיה ממקומות בעלי צפיפות אדים גבוהה למקומות בעלי צפיפות אדים נמוכה.
5.אדי מים מסוגלים לחדור דרך חומרי בידוד תרמי אשר אינם אטומים למים.
יריעות אלומיניום הן אטומות לאדי מים- לפיכך הן מבודדי אדים ולחות ומהות מחסום מצוין. בשעה שמשטח הגג הקר הוא יונק את החום משכבת האוויר הצמודה לו. כתוצאה מכך, מידת החום של האוויר יורדת לערך קטן מערך הרוויה (אותו גבול, שבו אדי המים מתעבים). עודף אדי המים מתעבה ומטפטף למטה.
אדי מים מסוגלים לחדור קירות עץ וקירות גבס. כאשר אדי המים באים במגע עם חומרים אלה ומידת החום שלהם היא מתחת לטמפרטורת הרוויה, הופכים אדי המים ללחות, הנאגרת בחומר. ניתן להשתמש בחומרים אשר יבלמו את חדירת האדים לחומר.
האלומיניום אטום לאדי מים ומשמש, כאמור, גם כמחסום אדים ולחות יעיל ביותר. יריעת אלומיניום עם רובד אוויר, מהיותה מבודד תרמי/רפלקטיבי מונעת היווצרות עיבוי אדי מים. היריעה מהווה מחסום תרמי ומחסום אדי מים בין דפנות וחללים, בקירות ובגגות, שבהם קיימים הבדלי טמפרטורות. היריעה אינה מושפעת מרטיבות, לדוגמא:יריעות אלומיניום של חברת אסטרו-פויל.
כיצד מודדים ערכי חום
מקדם U: מוליכות תרמית כוללת (וואט למטר מרובע, לכל מעלת צלסיוס) הוא שיעור זרימת החום דרך אלמנט הבניין, כתוצאה מהפרשי טמפרטורות בין האוויר שבצד הפנימי, לבין האוויר שבצד החיצוני.
מקדם R: התנגדות תרמית כוללת (מטר מרובע למעלה צלסיוס, לוואט) היא ההתנגדות למעבר חום דרך אלמנט בניין. הוא ההפוך של מקדם U, כלומר- U/1. ככל שערך U קטן, ערך R גדל וכושר המבודד למנוע מעבר חום בהולכה משתפר. שימו לב! מקדמים אלו (R,U) מתייחסים להולכה בלבד ואינם מתייחסים לקרינה והסעה.
על פי מחקרים של הרשויות הפדראליות של ארה"ב, נקבעו כללים ושיטות תקניות מיוחדות, למדידת הערכים התרמיים של יריעות האלומיניום הטהור אשר שכבה של בועות אוויר ביניהן.
תקן מיוחד (ATSM C 236) מגדיר את שיטת "הקופסה החמה" ו"הלוח החם" ואת הכללים לפיהם יש לערוך את הבדיקה על מנת לקבל את הערכים התרמיים הנדרשים.
בבדיקות מעבדה, בהן נמדד (על פי השיטות המקובלות) מקדם המוליכות של חומרי בידוד שונים, מתברר כי הבדיקות נעשות בתנאי יובש שאינן תואמות ברוב המקרים את התנאים המציאותיים בהם משתמשים בחומרי הבידוד.
רוב המבודדים הצמריים סופגים לחות מן האוויר. כאשר עולה בהם תכולת אדי המים, הם הופכים להיות מוליכי חום טובים יותר ולכן יורדת מאוד יעילותם כמבודדים תרמיים.
לכן, מבודדים צמריים, אשר בדרך כלל מכילים אותה כמות של לחות כמו האוויר סביבם, עוברים תהליך ייבוש טרם ביצוע בדיקות המעבדה. אי לכך האמינות והמדויקות של תוצאות הבדיקות, אינן תואמות המציאות.
ביריעת אלומיניום אין בעיות לחות, והן אינן מושפעות מלחות. מקדם ה-R של מרבית המבודדים העבים יורד ב-35% עם עלייה של 1.5% תכולת לחות. תכולת הלחות של מבודדים צמריים, ברוב המבנים, עולה על 1.5%.
קיימים סוגים שונים של מבודדי אלומיניום, כגון: אסטרו-פייל של חברת בנפיקס, הן תוכננו למטרות שונות ולשימושים שונים. חשיבות מכרעת קיימת להתאמת הסוג הנכון של היריעה למטרה הנכונה, וכך, להבטיח את התוצאות הרצויות והיעילות המרבית.
לסיכום: ההשקעה בבניית דירת המגורים ו/או שיפוץ הבית אינה מסתכמת בבניית שלד הבניין, מעטפת, וקירות ומערכות גמר.
קיימת חשיבות, כפי שצוין לעיל, בתכנון נכון של מערכות הבידוד התרמי על מנת שנוכל ליהנות מדירת מגורים איכותית, שתשפר את איכות חיינו, תעלה את ערכו של הנכס, תחסוך בעלויות של חימום וקירור דירת המגורים, עוד לפני שניגשים במרץ לעבודות הבנייה והשיפוצים ותוך התייחסות לביצוע עבודות הבידוד באמצעות קבלנים מורשים בלבד המודעים למגוון המוצרים הקיימים בתחום, המגבלות של המוצרים ביחס לתקנים הרלוונטיים על מנת להעלות את המודעות בנושאים אלו והעלאת איכות ענף הבנייה בארץ בנושאים אלו.
הפיסיקה של יריעת אלומיניום לבידוד תרמי
מאת: ס.דניאל - מומחה ויועץ איטום, בידוד ובנייה
